<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תק"ג</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ומה שכתב מר (ביש) [דיש] אומרים שאין מגעילין אלא במים ולא בשאר משקין ומההיא [זבחים צ"ו ע"ב] דמים ולא במזג. כן היה אומר לנו הרמב"ן ז"ל והוא היה סבור שחדשה ומאותה ראיה ממש. עוד היה אומר לנו ששאר משקין מבליעין ולא מפליטין והמים מפליטין ולא מבליעין, ועל כן היה אומר לנו דמותר להגעיל אפילו כלי בן יומו ואף על פי שאין במים ששים כנגד כל הכלי אף על פי שרבינו יצחק ז"ל בעל התוספות אסר. וילדות היתה בי והעזתי פני בו ודנתי לפניו וזאת היתה תשובתי, אם כן אמרתי בשר נבלה שנפל לתוך יורה רותחת עם מים ואין במים ששים לא תאסר, וכף שנער בה לא תאסר. השיב הרב השומן בעצמו הוא שנבלע מעצמו. אמרתי אם כן מה הועלת שאף כשאתה מגעיל כלי בן יומו כי ניח הדר בלע פליטת עצמו. אמר אם אתה אומר כן כלי מדין שלא אסרה תורה אלא קדרה בת יומה [פסחים מ"ד ע"ב] כיצד הכשירום. אמרתי יורה קטנה בתוך יורה גדולה ויורה גדולה בגדנפא כמר עוקבא [ע"ז ע"ו ע"א] או השהו אותה עד למחר. וסוף דבר לא מצא רבינו תשובה מספקת להעמיד לי דבריו אלו. גם על שאר המשקין אמרתי שהם מפליטין על כרחנו, שהרי קנקנים שנתן גוי לתוכן יין שנינו [ע"ז כ"ט ע"ב] קנקנים של גוים ויין ישראל כנוס לתוכן אסור בשתיה, ואם איתא למה אסור והלא לא פלטו כלל מן היין שבתוכן, אלא אפילו חם היין מפליט יין הבלוע בתוכו כל שכן אם בשל בתוכו יין. ועוד שאם אתה אומר כן שאר משקין מותר לבשלן בכלים אסורין והא ודאי ליתא. ואי מההיא דתורת כהנים [פ' צו] במים ולא ביין במים ולא במזג, אדרבה מינה משמע לי איפכא מדגרסינן בזבחים פרק דם חטאת [צ"ו ע"ב] ת"ר חטאת אין לי אלא חטאת שאר קדשים מנין ת"ל [ויקרא ו'] קדש קדשים יכול אף תרומה ת"ל אותה דברי רבי יהודה וכולה כדאיתא התם, ואקשינן ותרומה לא בעיא מריקה ושטיפה והתניא קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם בשל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בשל בנותן טעם, כלומר דאף בלע של תרומה אוסר עד שיגעיל ויוציא את בלעו ואם כן אף היא בעיא מריקה ושטיפה, אמר אביי לא צריכא לדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזג והא אפילו ביין, כלומר גבי קדשים גזרת הכתוב היא אבל בתרומה דלהוציא הבלע בלבד אפילו במזג וביין, וכן פירש שם רש"י ז"ל והא תרומה (ד)אף ביין ובמזג [ד]לא קפדינן אלא להגעיל אסור הנבלע בו עכ"ל. אלמא מזג ויין מפליטין הן.
<h2>דף עו.</h2>
ומה שכתב מר (ביש) [דיש] אומרים שאין מגעילין אלא במים ולא בשאר משקין ומההיא [זבחים צ"ו ע"ב] דמים ולא במזג. כן היה אומר לנו הרמב"ן ז"ל והוא היה סבור שחדשה ומאותה ראיה ממש. עוד היה אומר לנו ששאר משקין מבליעין ולא מפליטין והמים מפליטין ולא מבליעין, ועל כן היה אומר לנו דמותר להגעיל אפילו כלי בן יומו ואף על פי שאין במים ששים כנגד כל הכלי אף על פי שרבינו יצחק ז"ל בעל התוספות אסר. וילדות היתה בי והעזתי פני בו ודנתי לפניו וזאת היתה תשובתי, אם כן אמרתי בשר נבלה שנפל לתוך יורה רותחת עם מים ואין במים ששים לא תאסר, וכף שנער בה לא תאסר. השיב הרב השומן בעצמו הוא שנבלע מעצמו. אמרתי אם כן מה הועלת שאף כשאתה מגעיל כלי בן יומו כי ניח הדר בלע פליטת עצמו. אמר אם אתה אומר כן כלי מדין שלא אסרה תורה אלא קדרה בת יומה [פסחים מ"ד ע"ב] כיצד הכשירום. אמרתי יורה קטנה בתוך יורה גדולה ויורה גדולה בגדנפא כמר עוקבא או השהו אותה עד למחר. וסוף דבר לא מצא רבינו תשובה מספקת להעמיד לי דבריו אלו. גם על שאר המשקין אמרתי שהם מפליטין על כרחנו, שהרי קנקנים שנתן גוי לתוכן יין שנינו [ע"ז כ"ט ע"ב] קנקנים של גוים ויין ישראל כנוס לתוכן אסור בשתיה, ואם איתא למה אסור והלא לא פלטו כלל מן היין שבתוכן, אלא אפילו חם היין מפליט יין הבלוע בתוכו כל שכן אם בשל בתוכו יין. ועוד שאם אתה אומר כן שאר משקין מותר לבשלן בכלים אסורין והא ודאי ליתא. ואי מההיא דתורת כהנים [פ' צו] במים ולא ביין במים ולא במזג, אדרבה מינה משמע לי איפכא מדגרסינן בזבחים פרק דם חטאת [צ"ו ע"ב] ת"ר חטאת אין לי אלא חטאת שאר קדשים מנין ת"ל [ויקרא ו'] קדש קדשים יכול אף תרומה ת"ל אותה דברי רבי יהודה וכולה כדאיתא התם, ואקשינן ותרומה לא בעיא מריקה ושטיפה והתניא קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם בשל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בשל בנותן טעם, כלומר דאף בלע של תרומה אוסר עד שיגעיל ויוציא את בלעו ואם כן אף היא בעיא מריקה ושטיפה, אמר אביי לא צריכא לדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזג והא אפילו ביין, כלומר גבי קדשים גזרת הכתוב היא אבל בתרומה דלהוציא הבלע בלבד אפילו במזג וביין, וכן פירש שם רש"י ז"ל והא תרומה (ד)אף ביין ובמזג [ד]לא קפדינן אלא להגעיל אסור הנבלע בו עכ"ל. אלמא מזג ויין מפליטין הן.
